המסקנה שנובעת לפיחוק פרקינסון לגבי גודל אידאלי של צוות וחוסר התוחלת בהוספת כח אדם מבוטאת בצורה דומה באמצעות חוק ברוקס, שאומר "כל תוספת מאוחרת של כח אדם לפרוייקט, תאחר אותו עוד יותר".  אני לא מרגיש צורך להסביר שוב כמה מאמצים וקשיים מובנים יש בהוספה של אדם למצבת המפתחים, כך שמעבר לתשלום משכורת נוספת אתה מפסיד בערך משכורת שלמה בכל חודש על הכשרה, ולכן כדאי להוסיף כמה שפחות עובדים תוך כדי פרוייקט.

אני חושב שהכי אפקטיבי לדבר על ההשקעה הכספית בגיוס: לעיתים, כך נוכחנו לדעת, חיי המדף של מפתח בן דור ה-Y גם ככה קצרים ואתה יכול למצוא את עצמך מפסיד פעמיים בשנה שווי משכורות ניכר על שילוב עובדים. אם גייסת שני עובדים לאותה משרה, על אותה עמדה, בעצם השקעת פעמיים. ואם כל הכשרה של עובד עולה 4 חודשי משכורת (לכל מפתח לוקחים 3 חודשים כדי שייכנס לקצב, ועל זה מוסיפים עוד חודש בסך הכל שמשקיעים בהכשרה שלו. הווה אומר ב-3 החודשים הראשונים 180 שעות. 60 שעות לחודש שהם בערך שני ימים בשבוע, 40% מהזמן) בעבור תפוקה מינימלית, הרי שעבור 2 עובדים שגויסו שווים יותר מחצי שנה של משכורות. אם משכורת חודש היא 10000$, הרי שכמעט 75000$ הושקעו כשהפרודוקטיביות המצרפית של שני המפתחים שווה אולי לתפוקה של מפתח סניור ותיק אחד בחודשיים.

דברים כאלה כמובן קורים, זה לא נדיר, אבל יש לי כלל אצבע. אני מניח שכלל האצבע עובד ואם הוא עובד, לצערי, זה מסמן כל חברה שניה בארץ אם לא יותר. וחבל שכך, כי מכאן שככל הנראה 50% ויותר ממנהלי הפיתוח בארץ לא כל כך מוכשרים אם הם נופלים לבורות כאלה בתדירות גדולה כל כך. כלל האצבע אומר: לעקוב באופן חודשי אחרי לוחות דרושים, ולמצוא חברות שרואים שמגייסות כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן, וברוב המקרים מגייסות לתפקידים בעלי אופי דומה. האם החברות גדלות כל הזמן? לא קשה למצוא דיווחים בתקשורת על גיוסי הון, וגיוסי הון לא קורים בקצב של 3 פעמים בשנה. כך שאם ראיתם חברה שמופיעה ביותר משתי תקופות בשנה במדור הדרושים, אמרו דרשני. בחברות הללו, כנראה, יש תחלופה גדולה מדי. הן יכולות להיות רווחיות ככל שיהיו, אך זה אומר שכדי להשתלב בצוות שם צריך כוחות נפש גדולים. מתכנתים באים ועוזבים לא סתם.

אני מניח שאני לא היחיד שהעלה את המסקנה הזאת ואימץ את כלל האצבע. ואני מניח שגם המגייסים יודעים את זה, שיותר מדי גיוסים מסמנים את החברות שלהם. לכן נולד המוסד הזה שנקרא הד האנטרים, ונולד המוסד הזה שנקרא משרה ממפרסם חסוי שחברות השמה. כאילו כדי להסוות את העובדה שמדובר בכשל ניהולי. במילים יותר יפות, פחות מסגירות, בשפה יותר נקיה, ובפחות נגטיביות, קוראים לכשלים הללו אנטי-פאטרנס. חברות שחלק מה-DNA שלהן זה אנטי-פאטרן, מדליקות נורה אדומה. אצלי, ישנן כאלה שמסומנת עליהם נקודה שחורה גדולה. הן יכולות להיות נדיבות בשכר ובתנאים, אבל זה רק כדי לפצות את העובדה שהן רווחיות ואולי הן בכללפרה-חולבת. כשלעצמה פרה חולבת אינה דבר רע, אבל אם המתכנתים מרגישים מיובשים ומתנוונים, ועומס העבודות לא הולך ויורד ככל שהזמן עובד והצוות גדל, אמור בשנית דרשני.

אסכם, אם כך, בצורה זהירה כשאקבע ששינוי הרכב הצוות הוא סיכון. צוות סקראם הוא לא חמישיית כדורסל, ואין כזה דבר מאצ'-אפ. הדבר הכי גרוע שקורה להיי-טק הוא העובדה שהקבוצות שלו הופכות להיות קבוצה של ליגה חצי מקצוענית בארה"ב – קבוצה שבה כל אחד חושב על התחת שלו ועל הקידום המקצועי הפרטי שלו, על הסטטיסטיקות שלו ועל המילים הגדולות. קבוצה שבה אף אחד לא חושב על פרנצ'ייז. ואולי מפני שאף אחד לא חושב על המועדון ועל האוהדים, חברות נופלות בזו אחר זו.

השורה התחתונה היא: אני לא יודע אם זה להאשים את השימוש המיותר במונחים מעולם תוכן אינטנסיבי ודורשני כמו סקראם. לדעתי זה יותר כמו עניין של חוסר השכלה ניהולית, בדיוק כפי שבתי אב בישראל כורעים תחת הנטל וצוברים מינוס בגלל חוסר השכלה פיננסית. אם באוניברסיטאות היו מלמדים פחות תאוריה ויותר פרקטיקה, אם כדי להיות מהנדס תוכנה היית לומד לימודי יסוד בפקולטה לניהול עסקים, אולי היינו באמת אומת האקזיט, ולא רק אומת הסטארט-אפ שכשל. אולי לא נגיע למצב שבו בועות מתנפחות כי צוותים הולכים וגודלים, הולכים ומסתבכים, הולכים וכושלים, ומכשילים את החברות שלהן ואז צוותים גדולים מתפרקים וכל החברים בהם הופכים להיות מובטלי הייטק. ומי יודע אם הביג-וורד הזה הוא לא מה שמנפח בועות?

אגב, הפוסט הבא מן הסתם יעסוק ב"עקרון פיטר", שאומר שטבעו של עובד טוב להיות מקודם ומקודם עד לשלב שבו המשרה שלו לא תתאם את יכולותיו והוא ייכשל. ומול הנורמה שבה מפתחים טובים מקודמים לעמדות ניהול, כי אם אתה מפתח טוב, בהכרח אתה גם מנהל צוות טוב, וכל שכן סמנכ"ל טכנולוגיות, כך שכל מפתח טוב, אם לא כל מפתח באשר הוא, הוא חומר טוב להיות יזם או מייסד שותף בסטארט-אפ שימציא מחדש את הגלגל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *