אנטי פאטרן ראשון ומטריד במיוחד: חברות שיש להן מוצר מכניס שכל כך חשוב לתחזק אותו שאין לאף אחד זמן או חשק לחשוב על מוצרים חדשים, או על ריפאקטור לקוד, או על שימוש בשיטות פיתוח יעילות יותר. בין אם מדובר בחשש שמא תהיה נסיגה בביצועים של החברה, ואז אובדן כסף, בין אם מדובר בתלות בהכנסות השוטפות מהמוצר המכניס, ובין אם סתם מדובר בצרות אופקים.

מפתח שנקלע למצב כזה מהר מאוד מתדרדר בביצועים שלו, במוטיבציה שלו וכמובן בערכו בשוק. אף אחד לא מחפש אנשים שעסוקים בלתחזק לגאסי קוד מלפני 80 שנה. כולם מחפשים אנשים שמנוסים בשקר כלשהוא באזוורדס, ואם לא במשהו חדש אז לפחות במשהו קיים ולעומק, אבל בתחזוקה של לגאסי קוד רעוע יש בעיקר שימור קוד בינוני ולא שיפור שלו. המוראל של המפתחים נופל כי הם מרגישים שהם הולכים במקום, ולא מרעננים את הידע המקצועי שלהם. בעולם הפיתוח דבר כזה הינו גזר דין מוות. ואין לכל האנשים את הלוקסוס להתאמן בבית. או את החשק, אחרי 11 שעות עבודה ביום של תחזוקה של לגאסי קוד עתיק

בקיצור. הסיפור של חצי מהחברות בארץ שלא יודעות לעבוד אג'ייל. חברות שטוענות שהן עובדות אג'ייל אבל הדבר היחיד שלקחו מאג'ייל זה סבבים קצרים ביותר של פיתוח, שבהם אין לאף אחד זמן לפרוייקט ממושך של ריפאקטור כי צריך לעשות דליוורי של תיקון באגים באופן יומיומי. כלומר, שם המשחק הוא תיקון באגים ולא פיתוח פיצ'רים חדשים. המח מתנוון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *